פסק-דין חלקי בתיק ת"א 11530-03-09

1.         ביום 31.1.06 ארעה תאונה במוסך, הנתבע 1. רכב כבד אשר עמד על מגבה (משטח הרמה) החליק/הדרדר/נפל באופן שהגלגלים הקדמיים ירדו החוצה ממישור המגבה. התובע שעסק בעבודות תיקון הרכב מתחתיו, נפגע בפניו ובידו הימנית מחלקו הקדמי של הרכב.

2.         שמיעת ההוכחות פוצלה תחילה לנושא החבות: האם מדובר בתאונת דרכים, ואם לא, האם הנתבעים 1,2 וצד ג' אחראים לנזקו של התובע.

3.         עובדות הרקע

3.1        התובע יליד 1950, ועבד משנת 1975 כמכונאי וכנהג. בשנת 1990 עלה לארץ, עבד במוסכים שונים, ומשנת 2003 החל לעבוד במוסך הנתבע כמכונאי.  העבודה על מגבה היתה עבודה שחוזרת על עצמה מדי יום (עמ' 61, 62, 64 לפרטיכל).

3.2        ביום 31.1.06 בצע התובע טיפולים ברכב אמבולנס צבאי מס צ-563011 שנתבעת 3 היא הבעלים הרשום שלו. התובע נדרש להעלות את הרכב על מגבה, והעלה את הרכב בנסיעה לאחור (ברוורס), לפי הוראות מנהל העבודה מר סאלח  חסין (עמ' 83 לפרטיכל, עמ' 160 לפרטיכל). התובע בצע מספר טיפולים ברכב כשהוא על המגבה בשעות הבוקר, ויצא להפסקת צהריים. כשחזר  להמשך הטיפולים, לערך  בשעה 11:30, בעודו מבריג  למקום צינור בלם קדמי חדש, חלקו הקדמי של הרכב "נפל " עליו, בזמן שהיה מתחתיו באזור כנף קדמית שמאלית. את אופן נפילת הרכב (הגלגלים הקדמיים ירדו החוצה ממישור המגבה) ניתן לראות בתמונה 1 בתיק המשטרה, ת / 3.

3.3        למהלך התאונה עצמה לא היו עדים.

4.         המגבה

4.1        מדובר במגבה שבנוי להרמת רכב של 10 טון מתוצרת חברת KONNI הולנד. המגבה מורכב מארבעה עמודים שמקובעים לרצפה, כאשר בין כל שני עמודים מורכבת מסילה ברוחב של 45 ס"מ. על המסילות עולה הרכב שבטיפול.

4.2        המגבה נרכש כנראה בשנת 1999, והיה מאוחסן במוסך כמה שנים ללא שימוש. (נ/3). כשנה וחצי קודם לתאונה הוצב המגבה במוסך. כך לטענת בעל המוסך. המגבה הוצב לצורך פעולתו מתחת לסככה שחלקה האחורי חסום, כך שיש להעלות אליו את הרכב ברוורס, על מנת שיקל לבצע תיקונים במנוע וכן שיקל על הורדת הרכב מהמגבה.

4.3        כפי שניתן לראות מתמונות המגבה, ת/2, בסמוך לקצה החלק האחורי של המגבה קיימים מעצורים אינטגרלים. אלו הם משולשי מתכת המחוברים למסילה דרך קבע, בהברגה קבועה, באופן שמונע החלקת הגלגל. במגבה אין מעצורים אינטגרלים קדמיים או תריסי מעצורים. במוסך יש משולשי עצירה ניידים מעץ ומברזל שניתן לעשות בהם שימוש (אלו ייקראו להלן: " מעצורים ניידים" או  "משולשי עצירה", או "משולשי עגינה").

4.4        אין מחלוקת בין הצדדים כי אם לרכב היו מעצורים אינטגרלים או ניידים לפני הגלגלים הקדמיים, או מעצור נייד לפני גלגל קדמי אחד ולפני גלגל אחורי אחד, או מעצור נייד בחלק הקדמי של הגלגל ובחלק האחורי של אותו גלגל, לא היה הרכב מחליק קדימה (עמ' 25, 33 , 113לפרטיכל).

5.         מצב הרכב על המגבה

5.1        מטבע הדברים, אורך הרכב קצר מאורך מסילת המגבה. יחד עם זאת לא הוכח מה היה מרחק הרכב מהקצה הקדמי של מסילת המגבה, עובר לתאונה. (עמ' 28 לפרטיכל).מנהל המוסך טען  בהודעתו  במשטרה מיום 31.1.06 (ת / 3) כי התובע מירכז את הרכב על המגבה, כמו כן טען בחקירה כי מנסיונו כשרכב מסוג כזה ממורכז על המגבה, המרחק מקצה הגלגל עד לקצה הרמפה הוא כ-1.5 מ' מכל צד (עמ' 118,119 לפרטיכל), אך אין בפני נתונים על אורך המגבה או אורך הרכב במקרה זה (עמ' 26 לפרטיכל). כמו כן בעל המוסך העיד  כי לא ראה את מיקום הרכב על המגבה בזמן העבודה (עמ' 113 לפרטיכל).

5.2        התובע הסביר  בתצהירו כי מיד לאחר העלאת הרכב על המגבה, שילב הילוך P  (חניה) משך בלם יד כדי שהרכב לא יזוז, וכבה את המנוע. כמו כן שם משולש עצירה מברזל מתחת לגלגל ימני אחורי, בחלקו הקדמי  (ס' 16 ,19 לתצהיר ת/4 ). בנוסף הניח מעצור מעץ בחלק קדמי של אחד מהגלגלים הקדמיים. בשלב מסויים לצורך כווון המעצורים ובדיקת גלגל הינע העביר את הרכב למצב של N (ניוטרל) ושחרר את בלם היד (ס' 20 לת/4), באופן זה בצע בדיקות שונות לרכב, לרבות באמצעות עמוד תמך, שהוזז בגמר  בדיקות אלו ועוד קודם להפסקת הצהריים. התובע הדגיש כי את הבדיקות שבצע היה צריך לבצע במצב של N, ובלם יד משוחרר. לאחר הפסקת הצהריים, כששב התובע לבצע את  העבודה של הברגת צינור הבלם הקדמי שמאלי למקומו, היה הרכב במצב של N, כשבלם היד משוחרר. הברגת צינור הבלם לא הצריכה מצב של בלם יד משוחרר והילוך N.

5.3        התובע, מסר במשטרה מסמך שהביא עימו המתאר את  פרטי התאונה. המסמך  תורגם עבורו לעברית  משפתו הרוסית על ידי אשתו או על ידי חברו.  תיק המשטרה, ת/3, הוגש בהסכמה. במסמך זה מתאר התובע כי תחילה שם את הרכב במצב של הילוך P, ובלם יד פעיל, ירד מהרכב והניח מעצור (נייד) מתחת לגלגל אחורי ימני בצידו הקדמי. אין התייחסות להנחת מעצור נוסף כלשהו. לאחר מכן העביר את הרכב למצב הילוך N, ושחרר את בלם היד. לאחר ההפסקה בצע את הברגת צינור הבלם הקדמי שמאלי החדש (את הישן פרק קודם להפסקה), כשהרכב במצב של הילוך N , ובלם יד משוחרר. התובע מציין שעד לתאונה לא הוציא את המעצור ששם לגלגל האחורי בחלקו הקדמי .

5.4        בתצהיר  התובע יש התייחסות לכך שהניח שני מעצורים לשני גלגלים שונים ואילו בתיאורו במשטרה יש התייחסות רק למעצור אחד. התובע נשאל אודות הסתירה והסביר  תחילה כי  בסמוך לתאונה, לאחר שחרורו מבית החולים, הדברים לא היו זכורים לו כפי שהם זכורים לו כעת (עמ' 66 לפרטיכל) ולאחר מכן  טען כי לא ציין בתיאור למשטרה אודות המעצור הנוסף כיוון שלא היה זה משולש עצירה של ממש אלא חתיכת עץ (עמ' 68, 79,80 לפרטיכל). מעצור העץ נראה בתמונה 6 בתיק המשטרה ת/3, עמ' 68 לפרטיכל).

5.5        התובע נשאל מדוע לא העביר את הרכב למצב של הילוך P   קודם להברגת הצינור והשיב "אף פעם לא היו בעיות עם זה, וזה לוקח זמן, להוריד ולהרים רמפה, זה לוקח המון זמן, ותמיד היה לחץ במקום עבודתי".  כשהוסבה תשומת ליבו לכך שהורדת המגבה אורכת 6 או 7 שניות השיב שתמיד נהג כך, ואף פעם לא היתה בעיה (עמ' 82, 83 לפרטיכל).

6.         מה גרם לנפילת הגלגלים הקדמיים החוצה ממישור המגבה

6.1        כאמור לעיל, לא היה עד לאופן התרחשות התאונה. התובע העיד שכשניסה להבריג את צינור הבלם החדש, חלקו הקדמי של הרכב נפל עליו, כשהיה מתחתיו באזור כנף קדמית שמאלית. התובע העיד כי  לא ראה איך הרכב זז, ואינו יודע איך הרכב נפל. מזכרונו, קבל מכה בראש ואבד את ההכרה. (עמ' 69, 74,75 לפרטיכל). מנהל המוסך, שלא ראה את התרחשות התאונה והגיע כחצי דקה לאחר הארוע העיד שהתובע היה בהכרה ואף שוחח עימו (עמ' 116 לפרטיכל).